האגורה של סמירנה (İzmir Agorası): מדריך לטיול באיזמיר העתיקה

איזמיר אטרקציותהאגורה של סמירנה (İzmir Agorası): מדריך לטיול באיזמיר העתיקה

האגורה של סמירנה — הפורום הנשכח של איזמיר העתיקה, במרחק נגיעה מהבזאר

אגורה סמירנה (בטורקית: İzmir Agorası, באנגלית: Agora of Smyrna) היא מקרה נדיר שבו עיר עתיקה צומחת לא בשטח פתוח, אלא ממש בלב מטרופולין מודרני. כשיצא מהסמטאות ההומות של רובע נמזגיה (Namazgiah) באזור קונאק (Konak), המטייל מוצא את עצמו לפתע בתחתית בור ענק מאבן: עמודי שיש, קשתות אבן של בזיליקה תת-קרקעית, שרידי שער פאוסטינה ושברי רחוב עתיק. האגורה של סמירנה הייתה בעבר כיכר ציבורית, לב העיר היוונית-רומית, והיום היא אחד האתרים הארכיאולוגיים הפחות מוערכים בחוף הים האגאי של טורקיה. בשנת 2020 נכלל האתר ברשימה הראשונית של אונסק"ו כחלק מהמועמדות "עיר הנמל ההיסטורית איזמיר", ובמקום זה ניתן להבין בצורה הטובה ביותר מדוע סמירנה נותרה במשך אלף וחמש מאות שנים פנינת אסיה הקטנה.

ההיסטוריה והמקור של האגורה של סמירנה

סמירנה היא אחת הערים העתיקות ביותר באסיה הקטנה, ושורשיה מגיעים עד לאלף השלישי לפני הספירה. אך אותה סמירנה, שרידיה נראים כיום במרכז איזמיר, היא כבר עיר "חדשה", שהועברה למורדות הר פגוס (כיום קדיפקאלה) במאה ה-4 לפנה"ס. ישנה אגדה יפה: לאלכסנדר הגדול, שעצר לציד ליד מעיין האלה נמזידה, הופיעו בחלום האלות עצמן וציוו עליו להעביר את סמירנה ממקומה הישן והלא נוח. כשהתעורר, ציווה המצביא על האורקל לאשר את האות, והכוהנים הכריזו על רצון האלים בפני התושבים. כך קמה למרגלות פגוס עיר הלניסטית חדשה, ועמה — האגורה הממלכתית.

חוקרים מסכימים כי האגורה הראשונה הוקמה במאה ה-4 לפנה"ס ושימשה את סמירנה ככיכר הציבורית המרכזית שלה. כאן התכנס מועצת העיר, סחרו, פסקו פסקי דין, הציבו פסלים לכבוד התורמים והכריזו על צווים. האגורה של סמירנה לא הייתה שוק במובן היומיומי של המילה — זו הייתה זירה פוליטית ואזרחית, ממלכתית ולא מסחרית, כפי שמדגישים הארכיאולוגים הטורקים.

כדאי לדמיין איך נראתה כיכר זו ביום חג: רוח ים עולה מהמפרץ, עמודי השיש מטילים צל פסים על לוחות האבן, רוכלים המוכרים אגוזים ותאנים מחכים מאחורי השערים, ובאגורה עצמה הכרוז מקריא את החלטת מועצת העיר. סמירנה נמנתה כבר במאה ה-2 לפנה"ס עם הנמלים החשובים ביותר בים התיכון המזרחי, ואווירת הכיכר שלה הייתה קרובה יותר לאגורה האתונאית מאשר לשווקים המזרחיים הסואנים.

הכל השתנה בעקבות האסון של שנת 178 לספירה. רעידת אדמה עזה הרסה חלק עצום מסמירנה, והאגורה נותרה בהריסות. הקיסר הרומי מרקוס אאורליוס, בתגובה למכתבו של הרטור אליאס אריסטידוס, הורה לשקם את העיר — ודווקא לשיקום זה מתייחס חלק גדול ממה שנראה כיום בחפירות. העיר פרחה מחדש, וסמירנה הפכה שוב לאחד המרכזים העיקריים של הפרובינציה הרומית אסיה.

בתקופת העת העתיקה המאוחרת והביזנטית איבדה האגורה בהדרגה מחשיבותה. בתקופה העות'מאנית הפך השטח לבית קברות מוסלמי ולמקום תפילה פתוח — נמאזג'יה, שעל שמו נקרא הרובע המודרני. מתחת לשכבת הקברים והמצבות נשמרו ההריסות העתיקות טוב יותר מאשר בערים רבות אחרות, שבהן השיש נלקח במשך מאות שנים כחומר בנייה.

חפירות שיטתיות באגורה של סמירנה החלו בשנים 1932–1933 בידי ארכיאולוגים טורקים וגרמנים; בעשורים הבאים הן נערכו בהפסקות. באוקטובר 2023 נפתח באתר הארכיאולוגי שביל הליכה חדש באורך 700 מטר, אשר איפשר לראשונה להקיף את כל המבנים העיקריים בנוחות.

ארכיטקטורה ומה לראות

האגורה של סמירנה היא לא מבנה בודד, אלא מתחם שלם של מבנים בכמה מפלסים, המשתרע בצורת מלבן למרגלות הגבעה. שלטי מידע עוזרים להבין את המתחם, אך כדי לחוש את גודלו, מומלץ להצטייד במפה או במדריך אודיו.

הסטואה הצפונית והבזיליקה

החלק המרשים ביותר במתחם הוא הסטואה הצפונית, הידועה גם כבזיליקה. זהו מבנה ענק בעל שלוש קשתות, שבעבר השתרע לאורך יותר מ-160 מטרים בצד הצפוני של הכיכר. כיום נותרו ממנו גלריות תת-קרקעיות מקומרות, שאליהן ניתן לרדת ולעבור מתחת לקשתות המסיביות של הבנייה הרומית. דווקא כאן התגלו רוב ה"גרפיטי של סמירנה" המפורסמים — כתובות, ציורים, משחקים ושירים שנחרטו על הטיח, שהותירו תושבי העיר לפני כמעט אלפיים שנה. זוהי דוגמה נדירה ביותר ל"קול החי" של תושב העולם העתיק: החל מהודאות אהבה ופרסומות ועד לקשקושים של ילדים.

הסטואה המערבית ועמודי הקורינתי

הסטואה המערבית נשמרה פחות טוב, אך יסודותיה ושורות העמודים שלה נראים היטב. העמודים הקורינתיים, ששוחזרו חלקית על ידי ארכיאולוגים, נותנים מושג על הסדר והפרופורציות של הכיכר. הכותרות עם עלי האקנט האופייניים הן סימן ההיכר של אמנות הבנייה הרומית באסיה הקטנה: צורות דומות ניתן לראות באפסוס ובאפרודיסיאס, אך בסמירנה הן ניצבות כמעט בגובה המדרכות המודרניות, וניתן לבחון אותן בפירוט. מכאן נפתח הנוף הטוב ביותר על המתחם כולו: מלבן אחיד, מוקף בעמודים, עם תוספות ביזנטיות ועות'מאניות בקצוות, ובמרחק — צריחי המסגדים הסמוכים וגגות רחובות המסחר של קמראלטי.

שער פאוסטינה והרחוב העתיק

שער פאוסטינה — מעבר קשתות מונומנטלי, הקרוי על שם אשתו של מרקוס אורליוס. דרכו נכנסו לרחוב העתיק, מרוצף בלוחות שטוחים ומוביל לכיוון מדרון פגוס. על הקשת נשתמרו תבליטים ועקבות של כתובות הקדשה. זהו אחד המקומות הפוטוגניים ביותר במתחם, והדוגמה הטובה ביותר לאופן שבו הרומאים ידעו לשלב כניסה מפוארת במרקם העירוני הצפוף. על לוחות הרחוב נראים סימני גלגלים עמוקים של עגלות — פרט אהוב על מי שמבין לראשונה שהעיר העתיקה לא הייתה תפאורה, אלא תשתית תפקודית אמיתית.

השכבה העות'מאנית וביתו של שבתי צבי

נושא נפרד הוא השכבה התרבותית העות'מאנית. בשולי החפירה נשתמרו שרידים של בית קברות מוסלמי מהמאות ה-17–19 עם מצבות אופייניות בצורת טורבן. בסמוך, כבר מחוץ ל-ören yeri, נמצא ביתו המפורסם של שבתי צבי — הרב-משיח מהמאה ה-17, שנולד בסמירנה ועמד בראש אחת התנועות המיסטיות הגדולות בתולדות היהדות. השילוב של חורבות עתיקות, קברים מוסלמיים והיסטוריה משיחית יהודית במרחק של כמה מאות מטרים — זהו דיוקן מובהק של סמירנה כעיר של שלוש יבשות ושלוש דתות.

עובדות ואגדות מעניינות

  • על פי האגדה, סמירנה החדשה על מדרון פגוס נוסדה על ידי אלכסנדר הגדול עצמו לאחר חלום נבואי, שבו ציוו עליו האלות נמזידיות להעביר את העיר — והאגורה העירונית הפכה למרכז הפוליס החדש הזה.
  • גרפיטי סמירנה על הטיח של הסטואה הצפונית — אחד מאוספי ה"כתובות של האנשים הפשוטים" הגדולים ביותר בים התיכון: ביניהם נמצאו שירים, מכתבי אהבה, ציורים של ספינות ואפילו סימונים למשחקי שולחן.
  • הקיסר מרקוס אвреליוס — מחבר "הרהורים" — עסק באופן אישי בשיקום האגורה לאחר רעידת האדמה בשנת 178. העיר המודה הקימה בתגובה פסלים וכיתובים מוקדשים לכבודו.
  • בתקופה העות'מאנית שימשה הכיכר העתיקה כ"נמאזג'יה" — רחבת תפילה מוסלמית פתוחה, וכבית קברות; דווקא "שכבת ההגנה" הזו הצילה את רוב השיש מביזה.
  • בשנת 2020 הפכה האגורה של סמירנה לחלק מהמועמדות של אונסק"ו "העיר הנמלית ההיסטורית איזמיר", ובאוקטובר 2023 נפתח כאן שביל הליכה חדש באורך 700 מטר, שהקל משמעותית על הביקור.

איך להגיע

אגורה סמירנה נמצאת במרכז איזמיר, ברובע קונאק, במרחק של 10–15 דקות הליכה מהטיילת קורדון ומהשוק האגדי קמרלטי. נקודת הציון הפשוטה ביותר היא מגדל השעון Saat Kulesi בכיכר קונאק: משם יש ללכת במעלה הרחובות של רובע נמזגיה, ולאחר מספר פניות נפתח שטח החפירות המגודר.

משדה התעופה אדנאן מנדריס (ADB) באיזמיר, הדרך הנוחה ביותר היא לנסוע ברכבת הפרברים İZBAN עד לתחנת אלסנקאק או הילאל, משם — ברכבת התחתית M1 עד לתחנת קונאק או צ'נקאיה, ומשם 5–10 דקות הליכה. נסיעה ברכב משדה התעופה אורכת 30–45 דקות, תלוי בעומסי התנועה; עדיף לחפש חניה ליד הטיילת ולא בסמטאות הצרות של הרובע ההיסטורי.

מאפסוס וסלצ'וק לאיזמיר יוצאים אוטובוסים ורכבות İZBAN בקביעות; הנסיעה אורכת 1.5–2 שעות. מקושדאסה נוח לנסוע באוטובוס דרך סלצ'וק. בתוך איזמיר כל האתרים העיקריים — האגורה, שוק קמרלטי, מבצר קאדיפקאלה והטיילת — מחוברים באמצעות מעברים קצרים להולכי רגל וקווי חשמלית קצרים.

טיפים למטייל

הזמן הטוב ביותר לביקור הוא האביב (אפריל–מאי) והסתיו (ספטמבר–אוקטובר). בקיץ, בחודשים יולי–אוגוסט, הטמפרטורה באיזמיר עולה מעל 35 מעלות, ואבני השיש החשופות מתחממות עד הצהריים. בחורף יורדים גשמים, אך האגורה כמעט ריקה ויפה במיוחד באור האלכסוני הרך.

הקצו 1–2 שעות לביקור. קחו איתכם מים, כובע ונעליים נוחות — הרצפה עשויה משיש לא אחיד ואדמה, ובמקומות מסוימים היא חלקה. שביל חדש באורך 700 מטר שנבנה בשנת 2023 מקל משמעותית על המסלול, אך עדיין לא ניתן לקרוא לו נגיש לחלוטין לכיסאות גלגלים: במרתפי הבזיליקה יש מדרגות.

עבור המטייל דובר הרוסית, ההיגיון הנכון של המסלול הוא כזה: בבוקר, לטייל בנחת בין החפירות, לאחר מכן לרדת לקמרלטי — אחד השווקים העתיקים ביותר בטורקיה, שבו קל ללכת לאיבוד לחצי יום, לאכול ארוחת צהריים ב-traditional lokanta (נסו את הקופטה, המידיה דולמה והבויוז של איזמיר), ובערב לצאת לטיילת קורדון לקראת השקיעה. לצורך הניגוד, כדאי לעלות למבצר קאדיפקהלה — לשם, על פי אגדת אלכסנדר, הועברה העיר.

אם יש לכם עוד יום או יומיים פנויים, נוח לצאת מאיזמיר לטיול באפסוס ובסלצ'וק או בפרגמון שבצפון — יחד עם האגורה הם יוצרים מעין "משולש אסיה הקטנה" של אדריכלות עתיקה. הקבלה מעניינת למטייל הרוסי: במיקומה בתוך המטרופולין המודרני, האגורה של סמירנה מזכירה את זריאדיה במוסקבה או את כף אוקטינסקי בסנט פטרסבורג — אותו מקרה נדיר שבו הארכיאולוגיה שוכנת לצד שכונות מגורים, שוק וטיילת, ולא מועתקת אל מחוץ לעיר. בגלל זה אפשר לפרוס את הביקור על פני כמה ביקורים: בבוקר לקפוץ לחצי שעה, בערב להציץ שוב, בהפסקה בין השוק לבית הקפה בקורדון.

טיפ שימושי: הכניסה לאגורה סמירנה כלולה ב"מוזיאון-קארד" (Müzekart) — מנוי שנתי של משרד התרבות הטורקי, שמחזיר את עצמו כבר אחרי 3–4 אתרים. אם בתכניות שלכם עוד אפסוס, פרגמון ואפרודיסיאס, הכרטיס כמעט חובה. אגורה סמירנה — לא המוזיאון המפורסם ביותר, אך אחד המוזיאלים הכנים ביותר בחוף הים האגאי: כאן אין המוני מבקרים, אין שחזורים בסגנון "דיסני", אלא עיר עתיקה אמיתית, שעל אבניה נשמרו קולותיהם החיים של תושביה.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — האגורה של סמירנה (İzmir Agorası): מדריך לטיול באיזמיר העתיקה תשובות לשאלות נפוצות על האגורה של סמירנה (İzmir Agorası): מדריך לטיול באיזמיר העתיקה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
האגורה של סמירנה (İzmir Agorası) היא כיכר ציבורית שנחשפה מהעיר היוונית-רומית העתיקה סמירנה, הממוקמת ממש במרכז איזמיר המודרנית. בניגוד לאפסוס או לפרגמון, הנמצאות מחוץ לעיר, כאן השכבה העתיקה מוקפת ממש בשכונות מגורים, בשוק ובבתי קפה. המתחם כולל גלריות מקומרות תת-קרקעיות של הבזיליקה, אכסדרת עמודים קורינתית, שער פאוסטינה וקטע של רחוב מרוצף עתיק. זהו אחד המונומנטים הבודדים שבהם ניתן לראות גרפיטי אמיתי של תושבי העיר מלפני אלפיים שנה.
לאחר רעידת האדמה ההרסנית בשנת 178 לספירה, שהחריבה את מרבית העיר סמירנה, הורה מרקוס אאורליוס באופן אישי לשקם את העיר — ובכלל זה את האגורה — בתגובה למכתבו של הרטוריקן המפורסם אליאס אריסטידוס. רוב המבנים ששרדו עד היום קשורים לשיקום הקיסרי הזה: הסטואה הצפונית עם הגלריות הבזיליקליות, העמודים המערביים ושער פאוסטינה, שנקרא על שם אשתו של הקיסר. כאות תודה, העיר הקימה פסלים וכתובות הקדשה לכבוד מרקוס אורליוס.
גרפיטי סמירנה הם כתובות וציורים שנחרטו ישירות על הטיח של הגלריות התת-קרקעיות ב"סטואה הצפונית" לפני כמעט אלפיים שנה. ביניהם ניתן למצוא הצהרות אהבה, שירים, ציורי ספינות, שרבוטים של ילדים וסימונים למשחקי שולחן. זהו אחד מאוספי הכתובות ה"יומיומיות" העתיקות הגדולים והמגוונים ביותר בים התיכון: הן מספקות תמונה של חיי התושבים האמיתיים, ולא רק של ההיסטוריה הרשמית של העיר.
נכון לעכשיו לא, אך החל משנת 2020 האתר נכלל ברשימה המקדימה (הזמנית) של אונסק"ו כחלק מהמועמדות "עיר הנמל ההיסטורית איזמיר". משמעות הדבר היא שטורקיה מתכננת להגיש בקשה להכללתו ברשימה הראשית, אך טרם התקבלה החלטה סופית. עקבו אחר העדכונים באתר הרשמי של אונסק"ו, אם מעמדו של האתר חשוב לטיולכם.
כן, הכניסה לאגורה של סמירנה כלולה ב-Müzekart — כרטיס שנתי של משרד התרבות הטורקי. הכרטיס מחזיר את עצמו לאחר כ-3–4 ביקורים באתרים בתשלום. אם אתם מתכננים לבקר גם באפסוס, פרגמון או אפרודיסיאס, רכישת ה-Müzekart תהיה משתלמת כלכלית: בטיול אחד לאורך חוף הים האגאי היא מכסה בקלות את עלותה.
בחלקו. באוקטובר 2023 נפתח כאן שביל הולכי רגל חדש באורך 700 מטר, שהקל על המעבר בחלק הפתוח של המתחם. עם זאת, בגלריות התת-קרקעיות של הסטואה הצפונית (הבזיליקה) יש מדרגות ומשטחים לא אחידים, ולכן אי-אפשר להגדיר אותן כנגישות לחלוטין לכיסאות גלגלים. החלק העליון של האתר הארכיאולוגי, עם העמודים ושערי פאוסטינה, נגיש יותר באופן כללי.
שער פאוסטינה — מעבר מקושת מונומנטלי, הקרוי על שם אשתו של מרקוס אווליוס, ונבנה בתקופת שיקום העיר לאחר רעידת האדמה של שנת 178. על הקשת נותרו תבליטים ועקבות של כתובות הקדשה. דרך השער הוביל מעבר לרחוב אנטיקנה, מרוצף בלוחות אבן: עליהם נראים עד היום סימני גלגלים עמוקים של עגלות. זהו אחד המקומות הפוטוגניים ביותר במתחם, והוא מדגים באופן מוחשי כיצד בנו הרומאים את הכניסה החגיגית למרקם העירוני.
באופן פרדוקסלי, ההריסות נותרו על כנן דווקא משום שבתקופה העות'מאנית שימשה שטח האגורה כבית קברות מוסלמי וכמקום תפילה פתוח — נמאזג'יה. שכבת הקברים והמצבות הגנה על המבנים השיש מפני ביזה: התושבים לא פיזרו את האבנים לצורכי בנייה, כפי שקרה ברוב האתרים העתיקים האחרים. זו הסיבה שבמקום זה נשמרו עמודים שלמים, קשתות ופרגמנטים משמעותיים של טיח עם גרפיטי.
האגורה של סמירנה משתלבת היטב עם מספר אתרים סמוכים, ללא צורך בנסיעות ארוכות. בסמוך נמצא שוק קמרלטי — אחד העתיקים בטורקיה, שבו ניתן לאכול ארוחת צהריים במסעדה מסורתית (lokanta) ולטעום את הקופטה, המידיה דולמה והבויוז של איזמיר. במרחק של 10–15 דקות הליכה נמצא טיילת קורדון, המשקיפה על המפרץ. על פי האגדה, העיר הועברה על פי צו אלכסנדר הגדול במעלה הדרך לכיוון מבצר קדיפקאלה. מחוץ לאיזמיר, מומלץ לבקר באפס ובפרגמון ליום-יומיים.
לא. האגורה של סמירנה הייתה בראש ובראשונה כיכר ציבורית וממשלתית, ולא שוק מסחרי במובן היומיומי. כאן התכנס מועצת העיר, ניתנו פסקי דין, הוצבו פסלים לכבוד התורמים, והוקראו צווים רשמיים. באופייה היא הייתה דומה יותר לאגורה האתונאית — המרכז הפוליטי של הפוליס. המסחר התנהל ברובעים הנמליים ובשערות; הכיכר עצמה נותרה מרחב של חיים ציבוריים וייצוג.
החפירות השיטתיות הראשונות נערכו בשנים 1932–1933 על ידי ארכיאולוגים טורקים וגרמנים, ולאחר מכן נמשכו העבודות לסירוגין. בין הממצאים החשובים – אוסף גרפיטי מסמירנה, שברי פסלים וכיתובים מוקדשים מתקופת מרקוס אאורליוס, שרידים של מספר שלבי בנייה מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הביזנטית. באוקטובר 2023 הושלמה בניית שביל הליכה חדש באורך 700 מטר, אשר מאפשר למבקרים סיור מלא סביב כל המבנים העיקריים.
מדריך למשתמש — האגורה של סמירנה (İzmir Agorası): מדריך לטיול באיזמיר העתיקה מדריך למשתמש ב- האגורה של סמירנה (İzmir Agorası): מדריך לטיול באיזמיר העתיקה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא באביב (אפריל–מאי) ובסתיו (ספטמבר–אוקטובר): הטמפרטורה נעימה, האור רך ומספר התיירים מועט. בקיץ, בחודשים יולי–אוגוסט, הטמפרטורה על לוחות השיש החשופים עולה מעל 35 מעלות — הקפידו להצטייד במים ובכובע. בחורף המקום כמעט ריק ויפה באור אלכסוני, אך ייתכנו גשמים. תכננו 1.5–2 שעות לביקור במתחם עצמו והקצו זמן נוסף לשוק קמרלטי ולטיילת הסמוכה.
משדה התעופה אדנאן מנדריס (ADB) הדרך הנוחה ביותר היא לנסוע ברכבת הפרברים İZBAN עד לתחנת Alsancak או Hilal, ולאחר מכן לעבור למטרו M1 עד לתחנת Konak או Çankaya — בסך הכל כ-40–50 דקות. במונית או ברכב שכור הנסיעה תארך 30–45 דקות, בהתאם לעומסי התנועה. מאתוס וסלצ'וק יוצאים אוטובוסים ורכבות İZBAN (1.5–2 שעות). חפשו חניה ליד הטיילת: בסמטאות הצרות של רובע נמזגיה קשה להחנות את הרכב.
נקודת הציון העיקרית היא מגדל השעון Saat Kulesi בכיכר קונאק. משם, עלו במעלה הסמטאות של רובע נמזגיה: לאחר מספר פניות תראו את גדר אתר החפירות ואת אזור הקופות. אם יש לכם כרטיס Müzekart, הציגו אותו בכניסה — אין צורך לרכוש כרטיס נוסף. ללא הכרטיס, רכשו כרטיס רגיל בקופה. בררו עם הצוות אם הגלריות התת-קרקעיות של הבזיליקה פתוחות באותו יום.
מאוקטובר 2023 הונח לאורך המתחם כולו שביל הולכי רגל, שיעבור ברצף דרך כל האזורים המרכזיים: האכסדרה המערבית עם עמודי הקורינתי, החלק המרכזי של הכיכר, שער פאוסטינה והקטע של הרחוב העתיק עם סימני מסילות העגלות. שימו לב למצבות עם טורבנים בשולי החפירה — שרידי בית קברות עות'מאני, שהשימרו את השיש מפני ביזה. מהעמוד המערבי נפתח הנוף הפנורמי הטוב ביותר על המתחם כולו.
החלק המרשים ביותר בביקור הוא הירידה אל הגלריות התת-קרקעיות המקומרות של הסטואה הצפונית (הבזיליקה). כאן, תחת קשתות ענקיות של בנייה רומית, מסתתרת האטרקציה המרכזית של האתר: גרפיטי מסמירנה על הטיח — מכתבי אהבה, ציורי ספינות, שירים וסימוני משחק בני אלפיים שנה. יש לנעול נעליים נוחות עם סוליות שאינן מחליקות: הרצפה לא אחידה ולחה במקומות מסוימים. פנס או מצב פנס בטלפון יעזרו לכם לראות את הפרטים בגומחות המוצלות.
לאחר סיור באגורה, רדו לשוק קמרלטי — הוא נמצא במרחק של כמה דקות הליכה בלבד. סעדו במסעדה מסורתית: טעמו את הקופטה, המידיה דולמה והבויוז של איזמיר. לאחר מכן, צאו לטיילת קורדון לקראת השקיעה. כדי ליצור ניגוד לשכבה העתיקה, עלו למבצר קדיפקאלה — לפי האגדה של אלכסנדר הגדול, לשם הועברה העיר. אם אתם רוצים להעמיק עוד יותר בהיסטוריה — למחרת צאו לאפסוס או לפרגמון.